<h1>צרור הכסף הארוך, דרך ה' שער ד'</h1>
<h2>דף מז.</h2>
וכן דעת רש"י ז"ל דבארוסה שפסק אביה לתת לה פירות וכסות והבעל כתב דא נדוניא דהנעלת לי קבלתי כך וכך ומתה קודם הנשואין, דהלכה כת"ק דרבי נתן דאמר דלא זכה הבעל, שלא כתב לה (האב) אלא ע"מ לכונסה. וכפשטה דההיא ברייתא דפרק נערה שנתפתתה, דהלך האב עם שלוחי הבעל אפילו כתובתה בבית בעלה. אבל נשאה אע"פ שנדוניא בבית אביה זכה הבעל. ורבינו תם אינו סובר כן, אלא היכא שנשאה וגבאן ואחר כך הפקידן בבית אביה זכה הבעל. אבל כל זמן שלא גבאן ועומדין הנכסים בבית אביה לא זכה הבעל אפילו בנשואה, ואם מתה אין הבעל יורשה. ומיהו רי"ף (ורש"י) [כרש"י] ור"ם ז"ל כסברא ראשונה, דהואיל ונשאה, אפילו כתובתה בבית אביה הבעל יורשה. וכן דעת רבינו הרשב"א ז"ל.
<h2>דף מח:</h2>
ועוד כתב הר"ם ז"ל בפרק כ"ב דהלכות אישות, הבעל קודם לכל אדם בירושת אשתו. ומאימתי יזכה בירושתה, משתצא מרשות האב, ואע"פ שעדיין לא נכנסה לחופה, הואיל ונכנסה ברשות בעלה יירשנה. כיצד האשה שנתארסה ומסרה אביה לבעלה או לשלוחי בעלה, ומתה בדרך קודם שתכנס לחופה, אע"פ שכתובתה עדיין בבית אביה, בעלה יורשה. וכן אם הלך האב או שלוחי האב עם הבעל ונכנס עמה בעלה בדרך לחצר ונתייחד עמה לשם נשואין ומתה, ה"ז יירשנה בעלה. אבל אם עדיין האב עם הבעל להוליכה לבית בעלה או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל [או עם הבעל], ואפילו נכנס הבעל עמה לחצר ללון, כדרך שלנים עוברי דרכים בפונדק, הואיל והאב [או] שלוחיו עמה, ועדיין לא נתייחד עמה לשם נישואין, אם מתה יירשנה אביה אע"פ שכתובתה בבית בעלה. וכן אם היתה בוגרת או יתומה או אלמנה, והלכה היא בעצמה מבית אביה לבית בעלה ואין עמה לא בעלה ולא שלוחו ומתה בדרך אין הבעל יורש אותה ע"כ. ובפרק נערה שנתפתתה בכתובות תמצא הענין.
<h2>דף פג.</h2>
וכתב ר"ם פי"ב דהלכות אישות, התנה עם האשה אחר שנשאה שלא יירשנה תנאו בטל. ואע"פ שירושת הבעל מד"ס עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה, וכל תנאי שבירושה בטל אע"פ שהוא ממון שנאמר בה, [במדבר כ"ז] לחוקת משפט לדורות. וכתב עליו הראב"ד ז"ל, ירושת הבעל דבר תורה. ועוד כתב, ומה צורך לחוקת משפט, והיאך אדם יכול להתנות על דבר שלא בא לעולם. ואיך יאמר לאביו או לאחד (מן היורשים) [ממורישיו] דין ודברים אין לי בנכסיך אחר מיתתך, ואין אדם מקנה מה שאין לו בו זכות.
